אלמליח נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה לקבלת תגמולי ביטוח על פי פוליסה בה היה מבוטח בתקופה הרלבנטית, שכללה ביטוח נכות מתאונה וביטוח אובדן כושר עבודה. הנתבעת עותרת לדחית התביעה על הסף מחמת התיישנות.

העובדות

להלן יפורטו העובדות הרלבנטיות להכרעה בבקשה, כפי שהן עולות מהבקשה, מהתגובה, מהתשובה ומן המסמכים שצורפו להן.

ביום 13.9.99 נפגע התובע בתאונת דרכים במהלך עבודתו (להלן: "התאונה"). בתביעתו טוען התובע, כי בעקבות התאונה נותרה לו נכות צמיתה, בגינה מגיעים לו תגמולי ביטוח נכות. כמו כן איבד את כושר עבודתו, והוא זכאי לתגמולי ביטוח בגין אובדן כושר השתכרות למשך 53 חודשים.

בשנת 2001 פנה התובע לנתבעת בדרישה לקבלת תגמולי ביטוח על פי הפוליסה. ביום 31.10.01 שלחה הנתבעת לתובע שתי המחאות בסכומים של 7,279 ₪ ו-7,149 ₪ (להלן: "ההמחאות"). במכתב שנלווה להמחאות צוין כי התשלום נעשה "מבלי להכיר בחבות" ו"לפנים משורת הדין". ביחד עם ההמחאות שלחה הנתבעת לתובע מסמך עליו נתבקש לחתום, בו הוא מוותר על כל דרישות או תביעות נוספות (להלן: "כתב הויתור"). התובע לא חתם על כתב הויתור ולא פדה את ההמחאות.

בשנת 2005 התקיימה תכתובת בין הצדדים כדלקמן:

ביום 18.5.05 פנה ב"כ התובע לנתבעת בדרישה לקבלת תגמולי ביטוח על פי הפוליסה.

ביום 9.10.05 דחתה הנתבעת את התביעה מחמת התיישנותה. במכתבה כתבה הנתבעת:

"הננו להבהיר כי בהתאם לתנאים, תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח.

בקשתך לפיצוי בגין נכות צמיתה של מרשך הגיעה למשרדנו ב-7.6.05 כחמש שנים לאחר קרות מקרה הביטוח ולאחר תום מועד ההתיישנות".

ביום 8.11.05 פנה ב"כ התובע במכתב נוסף לנתבעת, בו טען, כי הואיל וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") קיבלה החלטתה בענין נכותו של התובע רק ביום 10.7.05, הרי שתקופת ההתיישנות מתחילה במועד זה, ועל כן התביעה טרם התיישנה. עוד ציין, כי טרם התקבלה תשובת הנתבעת בענין תשלום תגמולים עבור אי כושר עבודה.

ביום 29.11.05 השיבה הנתבעת לב"כ התובע, כי היא מבקשת שיעביר לידיה את פרוטוקול הוועדה מטעם המל"ל. בראש המכתב מצוין: "לצורך מו"מ בלבד ומבלי לפגוע בזכויות ובטענת ההתיישנות".

התובע פנה בעקבות התאונה בתביעה גם למל"ל. במסגרת ההליכים שהתנהלו במל"ל בעניינו של התובע אציין כדלקמן:

ביום 17.5.05 נקבעה לתובע דרגת אי כושר במסגרת נכות כללית.

ביום 11.8.05 התקיים דיון בעניינו של התובע בועדה רפואית מטעם המל"ל.

ביום 6.9.06 קבעה הוועדה הרפואית את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 5%.

בעקבות פסק דין של בית הדין לעבודה הוחזר עניינו של התובע לוועדה הרפואית, וזו קבעה ביום 12.8.07, כי נכותו הצמיתה של התובע הינה בשיעור 9.75%.

ביום 19.10.09 הוגשה תביעה זו.

טענות הצדדים